מרביתנו שואפים להתקדם בקריירה. קידום – מביע הערכה על יכולותינו, הביצועים שלנו, מאפשר לנו להרחיב את מעגל ההשפעה, משפר את הביטחון העצמי שלנו, בחלק לא קטן משפר את השכר והתגמולים ומשפר את איכות החיים הנגזרת מכך.
פגשתי מספר סוגים של אנשים אלה ששואפים לעלות בסולם הדרגות וההשפעה, להטביע חותם אישי ולמצות את הפוטנציאל הגלום בהם. סוג אחר הוא אלה שנהנים מהביטחון התעסוקתי ורוצים לחזור הביתה בשלום. סוג נוסף הוא אלה שלא ייאבקו על קידום, לא יעוטו על כל הזדמנות, אבל במידה ותינתן להם לא יסרבו.
אני מאמין שאת או אתה הקוראים שורות אלה כעת נמנים על הטיפוסים שציינתי.
כל זמן שרמת הציפיות האישית שלך וההזדמנות שניתנת לך בארגון בו אתה עובד פועלים בהלימה, מה טוב. אתה מאושר במקום בו אתה נמצא והארגון מפיק ממך את המרב הניתן בסיטואציה הקיימת.
המאמר מכוון לאלה שציפיות שלהן מהארגון וההזדמנויות שניתנות להם אינם בכפיפה אחת.
אלה שמעריכים את עצמם מעבר למה שהארגון מעריך אותם, אלה שחושבים שהגיע להם להתקדם ולא לאחר/ת שקודמו במקומם.
הסיטואציה הזו מוכרת לי מלקוחותיי, לכאורה עומדות בפניכם ברגע שצפיתם אכזבה מספר פרספקטיבות להביט על הסיטואציה החדשה. “אני תקוע/ה” ואחר/ת קודמו.
פרספקטיבה ראשונה – היא לקבל את המציאות החדשה ולומר שבחישוב כולל של עלות – תועלת הרווח שלי מהארגון ומהישארות בו גבוהים יותר מאשר אפשרויות אחרות. מאותו רגע ההחלטה המתקבלת היא לעשות את המיטב שאני מסוגל, ליהנות ממה שיש ולאהוב את המקום בו אני נמצא.
פרספקטיבה נוספת – הבנה כי בסיטואציה הנוכחית לא קודמתי, על ציר הזמן חוויתי אכזבה אישית, אני מרוצה באופן מהמקום, מהארגון, מהתנאים ולכן אמתין להזדמנות נוספת לכשתגיע והאינטרסים שלי ושל הארגון ביחס לקידום שלי יתמזגו. אני בוחר להמשיך ולהישאר בארגון עד שתיווצר סיטואציה חדשה ונוחה יותר עבורי.
פרספקטיבה נוספת – “לא מקדמים אותי, לא מעריכים אותי, לא יודעים מה אני שווה, אני נותן את הנשמה, אני טוב יותר ממי שנבחר/ה, מגיע לי התפקיד, יש בי כל מה שנדרש כדי להצליח בתפקיד, יש לי את כל הכישורים” אין לי ברירה ובסיטואציה הנוכחית אני חייב את הפרנסה, קשה יהיה לי למצוא כעת תפקיד בחוץ מסיבות שונות ולכן אני בוחר להישאר. מתוסכל מעט, אבל נשאר.
פרספקטיבה נוספת – אני יודע מה אני שווה. הארגון ואני הגענו לצומת דרכים. אני יודע ומסוגל לכמת את יכולותיי והערכים המוספים אותם אני מביא, אני מודע ומעריך את שהארגון נתן לי עד היום. הקריירה שלי חשובה לי ולכן אני בוחר ללכת למקום אחר בו אביא יותר תועלת ואקבל אפשרויות השפעה גדולות יותר וכמובן גם תנאים כלכליים טובים יותר.
לכל אחת מהפרספקטיבות שלושה תרחישים – הטוב ביותר, הגרוע ביותר וזה המשלב משניהם גם יחד. בכל החלטה שאותה תקבל בוודאי תיקח בחשבון את התרחישים. לכל פרספקטיבה סיכון, סיכוי ומחיר.

כשמגיע אליי מישהו שחש כי נתקע בארגון והוא שווה יותר המשימה הראשונה היא לזהות מהן החזקות והיכולות שלו ואיך הן משרתות את מטרות הארגון הנוכחי או העתידי.
לדוגמה כאשר מציגים לי יכולת מרכזית כיחסי אנוש טובים, זה נשמע נפלא וחיובי מאוד. יחסי אנוש הם דבר חשוב מאוד. בתנאי שהם תורמים לרווחיות, למטרות וליעדים של הארגון, שהם רותמים את העובדים והכפיפים למוטיבציה גבוה יותר בעבודת הצוות.
התהליך הזה של לעבור על כל חזקה וחזקה ולזהות מה מרוויח מכך הארגון ומה זה שווה לו, במתן תפקיד, מעמד, תנאי שכר. משפרים מאוד את הדיאלוג שלך עם עצמך מה אתה שווה ולמי? לעתים תחושת התקיעות מתחלפת במודעות והבנה אילו חלקים במפת החזקות שווה לשמר, אילו כדאי לשפר ואילו חלקים יש לשחרר ולשנות לאחרים.
לעתים, מתגלה לך כי לא שיווקת את עצמך נכון ולא הצלחת להביא לידי ביטוי והפנמה את היכולות והחזקות שלך. לא נורא, זה יכול להסתדר בפעם הבאה או בארגון הבא.
הזדמנויות אמיתיות אינן נגמרות, הן מתחדשות כל הזמן.
המודעות וההפנמה מה אני שווה ולמי, היא בסיס למו”מ בינך לבין עצמך, בינך לבין המנהלים שלך ובינך לבין המראיינים בארגון הבא ו/או בתפקיד הבא.
בעולם העבודה אתה הוא המותג של עצמך. איך אתה נתפש, מה חושבים, איזה הזדמנויות מציעים לך – תלוי הרבה מאוד בך.
לעתים נוח לבצע את התהליך במקום בו אתה מכיר ונוח לך ולעתים רצוי להחליף אווירה ומקום.
אין תשובה נכונה אחת לכולם. הדבר היחיד בעיניי שיש לו ערך וחשיבות הוא לבצע את התהליך עם עצמך.