הסיבה לפוסט היום היא שיחה מרתקת שהייתה לי עם לקוח נוכחי שלי שבעבר היה מנהל בכיר בארגון גדול ועכשיו חוזר לתפקיד בכיר לאחר אתנחתא כעצמאי.

 

בשלב מסוים, הוא לא הרגיש כי הוא ממוצב וממותג כ”טאלנט” מוביל בארגון והתפקידים שהוצעו לו לא היו בהלימה עם האסטרטגיה האישית שלו בניהול קריירה. התוצאה, הוא בחר ללכת לדרך עצמאית.

ההיכרות החדשה שלו עם העולם כעצמאי ולא כמנהל בכיר בארגון גדול הפגישה אותו עם התמודדויות חדשות ואחרות, לכאורה הכל דומה ובמבט חטוף נראה אותו דבר רק בסדר גודל אחר. גם בעסק קטן, כמו בארגון גדול מעצבים חזון, אסטרטגיה, מגדירים קהל לקוחות מוגדר וממוקד, בונים תכנית עבודה, מגדירים יעדים ולוח זמנים.

 

 

 

 

 

 

 

 

במסגרת האסטרטגיה גם בעסק הקטן, יוצרים ומעצבים מוצרים מותאמים שנותנים מענה אמיתי וערך מוסף עם תועלת ברורה לקהל המטרה הממוקד:

• צרכים basic needs & special needs))
• נקודות הכאב (pain point)
• רצון לשינוי מנקודה A לנקודה B

עד כאן X עשה הכל כמו שצריך, כל ההחלטות כאילו נלקחו מתוך הספר לקבלת החלטות ופעלו על פי המודלים הנכונים ובכל זאת הוא הרגיש שזה לא ממש עובד לו כמו שציפה.

זה היה השלב בו התחלנו אנו את תהליך הליווי שלנו ואת העבודה המשותפת בינינו (גילוי נאות, אנחנו מכירים מהעבר וכבר עבדנו יחד כשהוא היה מנהל בכיר באחד הארגונים הגדולים אותם ליוויתי בעבר).

בשלב הראשון ניסיתי לוודא מה באמת מטריד אותו. לכאורה הכל מתפקד, תכנית הפעולה עבדה, ההכנסות צמחו ליניארית (בקצב עולה), העסק רווחי ובכל זאת הוא הרגיש מוטרד, משהו לא עבד לו נכון בעבורו.

הצבתי בפניו אתגר והמלצתי לו להביט על שלוש משקולות :

• הישרדות כלכלית/ יציבות כלכלית,
• הכרה והוקרה – הערכה, פרגון
• אתגר אינטלקטואלי או מקצועי

התרגיל היה לצייר פאי בתוכו יחלק את שלושת המשקולות בחלקים יחסיים לפי לפי אחוזים, כל משקולת ומה חשיבותה בעיניו, הסה”כ נותן כמובן 100%.

אני ממליץ גם לכם לעשות את תרגיל.

כל האנשים שאותם אני מכיר נותנים משקל ליציבות כלכלית או הישרדות כלכלית,  להכרה והוקרה אישית ומקצועית – על כך נשען הדימוי העצמי, פה באה לידי ביטוי המוטיבציה הפנימית החיובית או השלילית, כאן ניתן להבין את מקומו של מוקד השליטה הפנימי או החיצוני, מכאן ניתן להסיק את מהו המיצוב, המיתוג והבידול של האדם בעיני עצמו והסביבה, ולבסוף האתגר – הגירוי האינטלקטואלי ו/או המקצועי שאותו הוא מחפש.

כל אדם בכל תפקיד או בכל מציאות בחייו יכול לבחור איך הוא מחלק את שלושת המשקולות הללו בחייו. גם בחיים האישיים לשלושת המשקולות הללו יש משמעות ותפקיד.

 

 

 

 

התרגיל הנוסף עליו המלצתי בפניו:

1. לבחור את 10 החוזקות (מתוך רשימה שערכתי של מעל 100 חוזקות)
2. לצד כל חוזקה מתוך ה- 10 שנבחרו לדרג בציון של מ – 1 ועד 10 לעצמו.
3. לצד כל חוזקה שדורגה הוא דירג בין 8-10 יש לתאר אירוע שממחיש את עוצמתה של החוזקה ואיך היא באה לידי ביטוי בחיים המקצועיים או האישיים.

 

 

 

בפגישה שלאחר התרגיל מיפינו את מפת החשיבה האסטרטגית שלו, וגילינו כי מדובר באדם מדהים, מבריק עם עוצמות וחזקות בלתי רגילות, למרות כל היכולות והחזקות קיבל החלטה מוטעית על העזיבה שנשענה על הרבה אמוציות ובעקבות העזיבה בחר להיות עצמאי.

ניתוח מפת החשיבה והבנת המציאות החדשה שהתהוותה בחייו המחישה לו כי הוא מעוניין לחזור ולעבוד בארגון גדול בתפקיד בכיר.

השלב הבא, היה לבחון מהם מיגוון התפקידים עליהם נכון בעבורו להתמודד מתוך ההבנה מה הוא באמת מחפש, מה באמת חשוב לו ואיך ניתן לממש זאת.

המציאות החדשה שנוצרה מחייבת היערכות, התאמה למציאות ובמקרה הספיציפי שבו אנו דנים גם פשרה.

סופו של הקייס סטדי הוא משמח. X מתחיל תפקיד חדש בארגון גדול, אתגר בעבורו. הכניסה לתפקיד החדש מחייבת פשרה מסויימת. זה תפקיד רוחב, הוא אינו בהכרח קידום ממשי, אך הוא מחזיר אותו ל”משחק”.

הבחירה להיות עצמאי או שכיר בכיר היא החלטה אישית של כל אדם. בדילמה בין פשרה לבין בחירה יש לנתח מה באמת חשוב ובאיזו עוצמה ?  

ההחלטה איפה לפעול ובאיזו זירה? היא החלטה אסטרטגית. לא מספיק להיות אינטליגנט ומבריק כדי לקבל החלטה נכונה. ההבנה כי גם אם קיבלת החלטה מוטעית, תמיד ניתנת לך ההזדמנות לתקנה או לשנותה, הכל בתנאי שאתה מוכן להודות בכך.

בני אדם בכלל נמדדים במבחן התוצאה שאליה הגיעו. ההתייחסות שלנו לבני אדם בכלל היא על פי ההחלטות שקיבלו והאם ההחלטות שלהם מובילות אותם למטרה אליה שאפו.

בארגונים ההערכה כלפי מנהלים היא על פי קבלת ההחלטות שלהם והאג’נדה אותה הם מובילים. לעתים בני אדם או מנהלים מתוסכלים מעט כי במבחן התוצאה הם מצליחים, אך המעמד וההערכה שהם נהנים ממנה אינה תמיד בהלימה מלאה לתוצאות אליהם הגיעו.

בחלק מהמקרים, זה בגלל היעדרה של חשיבה אסטרטגית וכתוצאה ממנה קבלת החלטות שאינה ברורה לעתים. במקרים אחרים, סיבות אחרות.

את החשיבה האסטרטגית של מנהלים ניתן לזהות באסטרטגיה מדויקת, בחירת הצוות, הצבת מטרות, גמישות חשיבתית, בהתנהלות בין עיקר וטפל, בניהול זמן ובהגדרת אג’נדה (סדר עדיפויות).

מנהלים אינטליגנטים מקבלים החלטות אינטליגנטיות וגם לגביהם לעתים ההחלטות מוטעות.    

החשיבה האסטרטגית היא כלי שמסייע לכל אחד מאתנו להיות מחובר אל המצפן הפנימי שלו כאדם, כמנהל, כארגון.

מהי אותה חשיבה אסטרטגית שבעיניי היא אחד הכלים החשובים בחיים.

חשיבה אסטרטגית היא היכולת להבין ולקבל את המקום אליו אנו שואפים להגיע, ההבנה העמוקה מה נרוויח כאשר נגיע לאותו מקום וההנאה מהדרך לשם.

הצבת מטרות ויעדים, כתיבת חלומות או הגדרת שאיפות, יש לכל אחד מאתנו בחיים ואין סיבה שלא ננסה להגשים אותם.

אלה שניחנו בחשיבה אסטרטגית  בונים את האסטרטגיה של העסק או של הקריירה שלהם. תוך מודעות ל:

1. הכרת החזקות ויכולות הליבה שלנו (אמיתי, מדומה, רלבנטי).
2. הבנה עמוקה של מה באמת סדר העדיפויות הפנימי שלנו (כלכלי, מעמד, הכרה והוקרה, אתגר אישי או מקצועי).
3. מיפוי הפערים ובניית תכנית פעולה לצמצום או גיוס היכולות/ המשאבים הנדרשים.
4. התוויית הדרך עם אבני דרך ברורות שמאפשרות לזהות בכל נקודת זמן את קצב ההתקדמות ואחוז ההצלחה.

אסטרטגיה עונה על שלוש שאלות בסיסיות :

• איפה אני רוצה להיות בזמן נתון ?
• מה הדרך שלי להגיע לשם ?
• מה יכולות הליבה שיש לי ואילו אני צריך לרכוש ?

כאשר אנו פועלים בעזרת חשיבה אסטרטגית כל החלטה ומהלך בחיינו או בתחום ספציפי מתוך חיינו מחוברים ישירות אל האסטרטגיה אותה בנינו לעצמנו בתחום שמעניין אותנו.

אנשים שניחנו בחשיבה אסטרטגית, אינם חסינים בפני קבלת החלטות מוטעות.

החשיבה אסטרטגית מאפשרת לאלה שניחנו בכה לחזור למסלול בכל נקודת זמן כי המצפן הפנימי ברור.

חשיבה אסטרטגית היא יכולת נרכשת כשאין לנו אותה, והיא יכולת שדורשת אימון ותרגול אם קיבלנו אותה כ”מתנה”.

לקבלת רשימת החזקות שילחו לי פנייה אישית.